רומן שלישי לבני ציפר, עורך מוסף "תרבות וספרות" של עיתון הארץ, מסע אל התפרים שבין פנטזיה למציאות. ציפר הוא העורך הספרותי בעיתון בוקר מכובד במשך שנים רבות, ועבודתו מלווה בשערוריות מסמרות שיער. אלא שבסופו של דבר תשים כוחותיו והוא מת, וכך מתחילה עלייתו השמיימה. בינתיים, על פני האדמה, קורה דבר מופלא גם לציפר המת: הוא זוכה אט-אט למעמד של קדוש, בזכות מעשי חסד ונסים שעשה כביכול בחייו. בספר, המוגדר על ידי מחברו גם כ"ספר מן העיזבון", משולב מגוון רחב של קטעים - רשימות, האשמות, קטעי יומן, עדויות אישיות ותגובות קוראים - החושפים כמה מן הדמויות המלוות את הספרות העברית לדורותיה, שדרכם הצטלבה עם דרכו של המוסף הספרותי.
פרשת האוטובוס הטורקי - מה באמת קרה לציפר בדרך מאיסטנבול לקוניה? מדוע פירסם ציפר את שיריו המפוקפקים של "אייל פבריקנט" ז"ל במוסף הספרותי? מי הביא להדחתו הזמנית מן המוסף - וכיצד הושתקה הפרשה על ידי התקשורת הישראלית? מדוע התנפלה על ציפר בתו של רבין בעיצומו של ערב ספרותי בברלין? איזו שיחת טלפון לא צפויה הביכה את לונדון וקירשנבאום בשידור חי? מה באמת חושב ציפר על העם הצרפתי? לראשונה בעברית: קטעים מתוך העיזבון של העורך הספרותי הבכיר וגם: יומניה האבודים של גרטה קראוס, המזכירה המיתולוגית של "תרבות וספרות" כל מה שלא תקראו במוסף הספרותי.
"הבחנתי בעוד תופעה מוזרה. יום אחד היה לי ערב חופשי מפני שאף אחד לא מת. הלכתי לספרייה וחיפשתי בקטלוג ספר כדי להרוג את הזמן. ומה רואות עיני? ספר מן העיזבון של ציפר. מכיוון שידעתי שלא מתת, הלכתי אל הספרן הראשי, והוא הסביר לי שזו אינה טעות ושאמנם כתבת בחייך ספר מן העיזבון. קראתי את הספר ומאוד נהניתי, באמת. בתמימותי סיפרתי עליו למישהו, לא זוכר למי, והשמועה התגלגלה לה" (מתוך הספר).
בני ציפר נולד בשנת 1953 בתל-אביב. משנת 1988 הוא משמש כעורך המוסף הספרותי של עיתון "הארץ". שני ספרי הפרוזה שלו, "מארש תורכי" (1995) ו"ציפר ובני מינו" (1999), ראו אור בהוצאת עם עובד. "עלייתו השמיימה של העורך הספרותי" הוא ספרו השלישי.
רומן, 297 עמודים.